בגיל 32 קרן זוהר היא המורה כמעט היחידה, וזו שלמעשה הביאה לראשונה לארץ, את טכניקת FLYING LOW מאירופה • "זה תרגול שאני מאמינה בו מאוד, הוא שינה לי את הגוף ואת הפרספקטיבה של איך אני רוצה להיות בסטודיו כרקדנית וכמורה – זו בחירה גם באנשים"

אביטל אלכסנדרה כהן

בדירה במרכז תל אביב, עם מרפסת ענקית מלאה בצמחים ואור, קרן זוהר מספרת לי על שלוש השנים האחרונות בחייה. עבורה, הקורונה באה בזמן ואפשרה לה טיפה לעצור ממרוץ העשייה האינטנסיבית שהיא כל-כך אוהבת. "הדבר הכי חשוב מבחינתי זה להשתנות ולהיות באיזושהי חיות ותנועה – ויחד עם זאת מסופקת ובשלווה מהדרך", היא אומרת. נדמה שחייה באמת מעידים על הדרך והשינויים שעברה, ביחס לתנועה בכלל ושלה בפרט. 

קרן זוהר. צילום: חיה שוקרון

בסוף 2018 זוהר החליטה לעזוב את כל הקבוצות שהיא לימדה באותה תקופה מתוך תחושה של חוסר מיצוי ולטוס לאיטליה. היא גרה בטורינו והייתה צמאה לגלות חומרים וטכניקות חדשים. במשך חמישה חודשים היא רקדה שם, אבל הרגישה שחסרה לה מאוד עבודת ריצפה. מאיטליה היא המשיכה לספרד, שם רקדנית שגרה איתה סיפרה לה על דוד זמברנו, מי שפיתח טכניקה שנקראת Flying Low. "זו הייתה הפעם החמישית אולי ששמעתי על זה אבל זה תמיד עבר לידי", היא מספרת. "היא אמרה לי שאין רקדן באירופה שלא מכיר ומתרגל אותה ואמרתי שאני חייבת להכיר גם".

זוהר נולדה ב-1989 וגדלה בבת-ים. היא התחילה לרקוד בגיל 8 במתנ"ס הקהילתי ובתיכון הייתה במגמת מחול. תוך כדי היא למדה בסדנה של בת-שבע, במסלול מצוינות לנוער. אחרי שהשתחררה וטיילה בעולם היא הגיעה למסקנה שהיא סובלת ורוצה להפסיק לרקוד. "הרגשתי כל הזמן שאני לא מספיק טובה ובהשוואה והתחרות הזו יצרה אצלי תהפוכות נפש וקשיים", היא מסבירה. בעקבות זה, זוהר החליטה ללמוד פסיכותרפיה הוליסטית כדי להיות מטפלת.

אבל אז היא נשבתה בקסמה של עבודתה של הרקדנית והכוריאוגרפית אורלי פורטל. "היא מתעסקת בתנועה אורגנית, נשית, רכה והוליסטית", מתארת זוהר. ההשראות של פורטל הן מהמחול המודרני, אך גם מהמחול הסוּפִי (שמקורו במסורת מוסלמית סופית דתית) ופולקלור מרוקאי. בנוסף, הן גם מתבססות על פלדנקרייז ואימפרוביזציה. "הנפש שלי קיבלה אלמנטים תרפיים וגוון של תנועה שהגוף שלי ידע לזהות שזה נעים, נכון ומתאים לי".

אחרי שנה וחצי בהם היא לא רקדה, היא התקבלה ללהקה של פורטל בגיל 22 ונשארה שם במשך ארבע וחצי שנים. היא הופיעה בכל הארץ ובעולם יחד עם יצירות ישנות ומחודשות שלה. "המאמץ הטוב, הנכון, זה כשיש הקשבה וחיבור לנשימה, למשקל ולמודעות של המגבלות שלי", זוהר ממשיכה. "אז הגוף יכול להגיע למקומות מאוד מעניינים בלי הדחיקה האינטנסיבית של רעיון צורני חיצוני אלא פנימי". אצל פורטל, זוהר התחילה לעבוד עם הריצפה, זו שיותר מאוחר תהפוך לאחת התשוקות הגדולות שלה.

אוהבת ללמד. צילום: יקיר מאיר פרץ

במקביל, זוהר המשיכה ללמד, דבר שעשתה עוד מגיל 17. "ההוראה אצלי הייתה תמיד מאוד חזקה ומקום של בית", היא אומרת. "אף פעם לא הפסקתי ללמד, גם כשהחלטתי שהפסקתי לרקוד". היא עשתה תעודת הוראה בסמינר הקיבוצים ונכנסה למגמות מחול בחינוך הפורמלי. ההוראה הלכה ותפסה יותר ויותר נפח בחייה, במקום היצירה והפרפורמנס. "היו לי 17 קבוצות בשבוע, אז מופעי סוף שנה היו 17 ריקודים", היא ממשיכה, "כבר לא יכולתי לנשום, הרגשתי שאני מאבדת את עצמי ולא מסופקת מבפנים".

כשהיא נכנסה למערכת הפורמלית בתור מורה לטכניקה, הסבל שהיא חוותה בתור נערה צעירה חזר כהזדהות עם התלמידות שלה. "אפשר להגיד שמתוך 15 בנות יש 3 שקל להן להחזיק את הדרישות מהגוף, מהזיכרון ומהתחרותיות", היא אומרת. "כל מה שקשור למשמעת מחולית מיושנת באיזשהו אופן קצת מנוגד למה שקורה לדור שלנו היום". היא מסבירה שיש היום פחות סבלנות ויותר גירויים. "הן חשופות יותר למידע בלחיצת כפתור אז יש פחות הערכה למשמעות שהמורה מביא לסטודיו".

בנקודה הזאת, כשזוהר הבינה שקשה לה להביא את עצמה בתוך העולם הפורמלי והטכני, היא עזבה הכל וטסה לאירופה. שם, כאמור, היא גילתה את ה-Flying Low. אחרי שעברה מאיטליה למדריד כדי ללמוד אצל דוד זמברנו, היא גילתה שהאינטנסיב היה עסק יקר. היא חזרה לארץ לכמה חודשים כדי לחסוך מספיק כסף ואז – נחושה מתמיד -טסה לפגוש את הריצפה בבלגיה. "פגשתי שם 70 רקדנים מ-30 מדינות שעברו איזשהו סינון וזה היה פשוט מטורף", היא נזכרת.

איך טכניקה נעשית טכניקה

דוד זמברנו נולד בוונצואלה ונכנס לעולם הריקוד בדלת אחורית, בה עולם הבלט והמודרני פחות דיבר לגוף שלו. באיזשהו שלב הוא עזב לניו יורק, שם רקד ויצר, בשיתוף עם אנשים וקבוצות מחקר, עשרות עבודות אימפרוביזציה. הוא הופיע מסביב לעולם ובפסטיבלים, כשמה שהתעסק איתו בעיקר היה תחום האלתור התנועתי. בעקבות פציעה של שבר בקשתות הרגליים, הוא החל לחקור תוך כדי שיקום בסטודיו את הדרכים בהן יוכל לנוע על הרגל למרות הפציעה. הוא פגש שם אדם שהגיע מעולם אמנויות הלחימה וכשצפה בו ראה את כל העליות והירידות מהרצפה.

זמברנו הושפע מכך מאוד והתחיל לפתח תרגילים שאפשרו לגוף שלו לנוע, מה שהיה נראה לפני זה בלתי אפשרי. הוא חיפש דרכים בהן יוכל לעלות על הרגל בצורה אורגנית ולהיתמך באופן שמחלק את המשקל מהרגליים לשאר הגוף. התרגילים שהוא חיבר לעצמו הפכו לפרקטיס יומיומי ועם הזמן גם רקדנים אחרים שראו אותו עושה את זה והסתקרנו, החלו ללמוד ממנו. עם השנים נוצרו פראזות של אלמנטים מאוד ספציפיים וייחודיים, בהם הגוף עולה ויורד מהרצפה ומחפש את הדינמיקה בין איסוף המשקל לשחרורו.

האיסוף והשחרור האלו, שנחווים בעוד הרבה צורות כמו כיווץ והרפייה או התכנסות והתרחבות, נקראים בשפת הטכניקה Gathering & Sending. "הם יוצרים משחק נורא מעניין עם מומנטום", מתארת זוהר. "ברגע שיודעים לשחרר משקל לרצפה ברגע הנכון ולאסוף ברגע הנכון מקבלים את הדבר הזה שנקרא לעוף נמוך". זמברנו הלך עם הפראזות והעקרונות שנוצרו באדיקות והתחיל ללמד מסביב לעולם אנשים מכל מיני פרקטיקות גופניות שונות.

משחק מעניין עם מומנטום. צילום: יקיר מאיר פרץ

בעיניה של זוהר, מה שעומד מאחורי ה-Gathering & Sending זה עיקרון טבע. "מעין פעימה שקיימת בתאים שלנו: בנשימה, בפמפום של הלב, בשרירים הטבעתיים", היא אומרת. "תנועה דינאמית שקיימת בעצם בכל אורגניזם חי". זמברנו הבין שזה מקור לכוח בר-קיימא והוא קיים בנו באופן טבעי, צריך רק לתרגל אותו. "הטכניקה היא נורא פיזית ופונקציונלית", מוסיפה זוהר. "רק אחרי שסיימתי את האינטנסיב וחזרתי שוב לתרגל אחרי שלקחתי הפסקה לעכל את המידע, נפלו לי האסימונים על החוכמה שיש שם ומה קרה לי בגוף".

מה שעוד שבה אותה זו השמחה והדינמיות הקבוצתית שיש בסטודיו. "מלא חיות ואש, זה משהו שאני נורא אוהבת בחיים שלי ובכלל בתנועה", היא מספרת. "זה מחדד את החושים שלך ב-360 מעלות בלהרגיש ביחד את הקצב של הקבוצה".זוהר פגשה בזכות הטכניקה המון אנשים בשנתיים וחצי האחרונות מאז החלה ללמד אותה בארץ ומעידה שלכולם זה נוגע בנקודות האלו. מה שמניע אותה בעיקר זה לחבר את הגוף החושב והלומד שנמצא בהמון שפיטה – למשחקיות וחדווה. "הטכניקה לא משאירה אותך עם עצמך ועם הגוף שלך, היא מחברת לאלמנטים סופר סוציאליים".

מאירופה לישראל

מהרגע שזוהר חזרה לארץ היא לא הפסיקה ללמד את הטכניקה. "הייתי כמו חיידק מדבק, לא יכולתי להפסיק לדבר על זה", היא מחייכת. היום יש עוד מורה בארץ, גם היא למדה אצל זמברנו, דור פרנק. לאחרונה זוהר יזמה את פלטפורמת Flying Low Israel, בית שקיבל את ברכתו המלאה והתמיכה של זמברנו. "הרעיון הוא להביא מורים בינלאומיים לשיטה שיעשו פה אינטנסיבים", מספרת זוהר, "ובשלב מסוים גם את דוד עצמו". הפלטפורמה מרכזת כרגע את כל הפעילות בארץ של השיטה, שלה ושל פרנק. "זו יוזמה שמאוד מרגשת אותי ואני מחכה שהקורונה תסתיים כדי להניע אותה".

טכניקה סוציאלית ושמחה. צילום: יקיר מאיר פרץ

זוהר עובדת על להביא לארץ אנשים שפיתחו טכניקות נוספות שמסקרנות אותה. "יש פער אדיר בין דברים שראיתי באירופה לבין דברים שקורים אצלנו והקצב הוא נורא שונה", היא מספרת. בנוסף, היא עובדת על הכנסה של הטכניקה למגמות מחול. "רקדנים מכל מיני להקות אומרים לי 'אנחנו לא יודעים להשתמש ברצפה' או בא לך רקדן בלט ואין לו מושג איך להרפות", היא ממשיכה. "זה תרגול שאני מאמינה בו מאוד, הוא שינה לי את הגוף ואת הפרספקטיבה של איך אני רוצה להיות בסטודיו כרקדנית וכמורה", מסכמת זוהר. "זו בחירה גם באנשים".